Avodah Zarah 7

Kapitel 7

א בה דכתיב (מלאכי ג, יט) [כי] הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף לא שורש בעולם הזה ולא ענף לעולם הבא

1 denn es heißt: denn fürwahr, der Tag (des Herrn) kommt, brennend wie ein Ofen; alle Übermütigen und alle, die Frevel taten, werden dann Stoppeln sein, und der Tag, der da kommt, spricht der Herr der Heerscharen, wird sie versengen, sodaß er weder Wurzel noch Zweig von ihnen übrig läßt. Weder Wurzel, auf dieser Welt, noch Zweig, in der zukünftigen Welt.

ב צדיקים מתרפאין בה דכתיב (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה וגו' ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר (מלאכי ג, כ) ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק

2 Die Frommen werden dadurch geheilt werden, denn es heißt: euch aber, die ihr meinen Namen fürchtet, wird die Sonne der Gerechtigkeit aufgehen, Heilung unter ihren Fittigen &c. Und nicht nur dies, sondern auch ergötzen werden sie sich durch sie, denn es heißt: und ihr werdet hervorkommen und hüpfen wie die Mastkälber.

ג דבר אחר מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו והיינו דתנן רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו

3 Eine andere Erklärung: Wie unter den Fischen des Meeres der größere als der andere den anderen verschlingt, ebenso würde, wenn nicht die Furcht vor der Regierung, unter den Menschen der größere als der andere den anderen verschlingen. Das ist es, was wir gelernt haben: R. Ḥanina der Priesterpräses sagte: Bete für das Wohl der Regierung, denn wenn nicht die Furcht vor dieser, würde einer den anderen lebendig verschlingen.

ד רב חיננא בר פפא רמי כתיב (איוב לז, כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח וכתיב (תהלים קמז, ה) גדול אדונינו ורב כח וכתיב (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח לא קשיא כאן בשעת הדין כאן בשעת מלחמה

4 R. Ḥenana b. Papa wies auf einen Widerspruch hin: Es heißt: den Allmächtigen finden wir nicht stark an Kraft, und es heißt: groß ist unser Herr und reich an Kraft, und ferner heißt es: deine Rechte, o Herr, ist herrlich, ob ihrer Kraft!? Das ist kein Widerspruch; eines bei der Rechtsprechung, und eines im Kriege.

ה רבי חמא בר' חנינא רמי כתיב (ישעיהו כז, ד) חימה אין לי וכתיב (נחום א, ב) נוקם ה' ובעל חימה לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים רב חיננא בר פפא אמר חימה אין לי שכבר נשבעתי מי יתנני שלא נשבעתי אהיה שמיר ושית וגו'

5 R. Ḥama b. Ḥanina wies auf einen Widerspruch hin: Es heißt: Zorn fühle ich nicht, und es heißt: der Herr ist ein Rächer und voller Zorn!? Das ist kein Widerspruch; eines gilt von den Jisraéliten, und eines gilt von den weltlichen Völkern. R. Ḥenana b. Papa erklärte: Zorn fühle ich nicht, weil ich geschworen habe; wer machte es, daß ich nicht geschworen hätte; ich will Dorn und Gestrüpp werden lassen &c.

ו והיינו דאמר רבי אלכסנדרי מאי דכתיב (זכריה יב, ט) והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש ממי אמר הקב"ה אבקש בניגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם

6 Das ist es, was R. Alexandri sagte: Es heißt: an jenem Tage werde ich alle Nationen zu vernichten suchen; wo werde ich suchen? Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: ich will nachsuchen in ihren Gedenkbüchern; haben sie Verdienste, so will ich sie erlösen, wenn aber nicht, so will ich sie vernichten.

ז והיינו דאמר רבא מאי דכתיב (איוב ל, כד) אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע אמר להן הקב"ה לישראל כשאני דן את ישראל אין אני דן אותם כעובדי כוכבים דכתיב (יחזקאל כא, לב) עוה עוה עוה אשימנה וגו' אלא אני נפרע מהן כפיד של תרנגולת

7 Das ist es, was Raba sagte: Es heißt: streckt er denn im Sturz nicht die Hand aus, schreit er im Unglück [pido] nicht auf? Der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Jisraél: Wenn ich die Jisraéliten richte, so richte ich sie nicht wie die weltlichen Völker, von denen es heißt: zu Trümmern, Trümmern, Trümmern will ich es machen &c., vielmehr bestrafe ich sie nur wie beim Picken [pid] einer Henne.

ח דבר אחר אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט כפיד של תרנגולין שמנקרין באשפה אני מצרפן לחשבון גדול [שנאמר אם בפידו] להן שוע [דבר אחר] בשכר שמשוועין לפני אני מושיע אותם

8 Eine andere Erklärung: Selbst wenn Jisraél nur wenige gottgefällige Handlungen ausübt, nur wie eine Henne im Miste pickt, trage ich sie zu einer großen Summe zusammen. [Es heißt:] schreit er im Unglück nicht auf; als Belohnung dafür, daß sie vor mir schreien, helfe ich ihnen.

ט והיינו דאמר ר' אבא מאי דכתיב (הושע ז, יג) ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים אני אמרתי אפדם בממונם בעוה"ז כדי שיזכו לעולם הבא והמה דברו עלי כזבים

9 Das ist es, was R. Abba sagte: Es heißt: ich will sie erlösen, und sie führen lügnerische Reden über mich, ich sagte, ich werde sie durch ihr Geld auf dieser Welt erlösen, damit sie der zukünftigen Welt teilhaftig werden, sie aber führten lügnerische Reden über mich.

י והיינו דאמר רב פפי משמיה דרבא מאי דכתיב (הושע ז, טו) ואני יסרתי חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע אמר הקב"ה אני אמרתי איסרם ביסורין בעולם הזה כדי שיחזקו זרועותם לעוה"ב ואלי יחשבו רע

10 Das ist es, was R. Papi im Namen Rabas sagte: Es heißt: und ich wies sie zurecht, stärkte ihre Arme; sie aber denken Schlechtes gegen mich. Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Ich sagte, ich werde sie durch Züchtigungen auf dieser Welt zurechtweisen, damit ihre Arme in der zukünftigen Welt gestärkt werden, sie aber dachten Schlechtes über mich.

יא משתבח להו ר' אבהו למיני ברב ספרא דאדם גדול הוא שבקו ליה מיכסא דתליסר שנין יומא חד אשכחוהו אמרו ליה כתיב (עמוס ג, ב) רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן דאית ליה סיסיא ברחמיה מסיק ליה אישתיק ולא אמר להו ולא מידי רמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה

11 R. Abahu lobte R. Saphra bei den Minäern, daß er ein bedeutender Mann sei, und sie erließen ihm die Steuer auf dreizehn Jahre. Eines Tages trafen sie ihn und sprachen zu ihm: Es heißt: von allen Völkern der Erde habe ich nur euch erwählt, darum werde ich all eure Verschuldungen an euch heimsuchen; läßt denn, wer Ärger hat, ihn gegen seinen Freund aus!? Da schwieg er und erwiderte ihnen nichts. Hierauf warfen sie ihm ein Sudarium um den Hals und quälten ihn.

יב אתא רבי אבהו אשכחינהו אמר להו אמאי מצעריתו ליה אמרו ליה ולאו אמרת לן דאדם גדול הוא [ולא ידע למימר לן פירושא דהאי פסוקא] אמר להו אימר דאמרי לכו בתנאי בקראי מי אמרי לכו

12 Als hierauf R. Abahu kam und sie traf, fragte er sie, weshalb sie ihn quälten. Sie erwiderten ihm: Sagtest du uns etwa nicht, daß er ein bedeutender Mann sei!? Dieser entgegnete ihnen: Ich sagte euch dies von ihm nur hinsichtlich der mündlichen Lehre, nicht aber hinsichtlich der Schrift.

יג אמרו ליה מ"ש אתון דידעיתון אמר להו אנן דשכיחינן גביכון רמינן אנפשין ומעיינן אינהו לא מעייני

13 Da sprachen sie zu ihm: Warum wißt ihr dies? Er entgegnete ihnen: Wir kommen oft mit euch zusammen, und da dies für uns nötig ist, befassen wir uns damit, sie aber befassen sich damit nicht.

יד אמרו ליה לימא לן את אמר להו אמשול לכם משל למה"ד לאדם שנושה משני בנ"א אחד אוהבו ואחד שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת

14 Hierauf sprachen sie zu ihm: So erkläre du es uns. Dieser erwiderte: Ich will euch ein Gleichnis sagen; dies ist mit dem Falle zu vergleichen, wenn jemand von zwei Personen, einem Freund und einem Feind, eine Schuld einzufordern hat; von seinem Freunde zieht er sie nach und nach ein, von seinem Feinde aber zieht er sie mit einem Male ein.

טו א"ר אבא בר כהנא מאי דכתיב (בראשית יח, כה) חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע

15 R. Abba b. Kahana sagte: Es heißt: fern sei es von dir, so etwas zu tun, den Frommen mit dem Frevler zu töten. Abraham sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, es wäre eine Entweihung für dich, so etwas zu tun, den Frommen mit dem Frevler zu töten. —

טז ולא והכתיב (יחזקאל כא, ח) והכרתי ממך צדיק ורשע בצדיק שאינו גמור

16 Etwa nicht, es heißt ja: ich will aus dir Fromme und Frevler hinwegtilgen!? — Unvollkommen Fromme. —

יז אבל בצדיק גמור לא והכתיב (יחזקאל ט, ו) וממקדשי תחלו ותני רב יוסף אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו התם נמי כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו הוו להו כצדיקים שאינן גמורים

17 Vollkommen Fromme etwa nicht, es heißt ja: und mit meinem Heiligtume fangt an, und R. Joseph lehrte, man lese nicht Heiligtume, sondern Geheiligten, das sind nämlich die Leute, die die ganze Tora, von Aleph bis Tav, gehalten haben!? — In jenem Falle galten sie, da es zu wehren in ihrer Hand lag, sie dies aber unterlassen haben, ebenfalls als unvollkommen Fromme.

יח רב פפא רמי כתיב (תהלים ז, יב) אל זועם בכל יום וכתיב (נחום א, ו) לפני זעמו מי יעמוד לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור

18 R. Papa wies auf einen Widerspruch hin: Es heißt: Gott zürnt täglich, und es heißt: wer kann vor seinem Zorne standhalten!? — Das ist kein Widerspruch; ein [Schriftvers] spricht von einem einzelnen und einer von einer Gemeinschaft.

יט ת"ר אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה בשעה זו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה רגע חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה

19 Die Rabbanan lehrten: Gott zürnt täglich. Wie lange währt sein Zorn? — Einen Augenblick. — Wieviel ist ein Augenblick? — Der dreiundfünfzigtausendachthundertachtundvierzigste Teil einer Stunde; dies ist ein Augenblick. Kein Geschöpf vermag diese Zeit abzupassen, nur der ruchlose Bile͑am [vermochte es], denn von ihm heißt es:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel